האסכולה הג'עפרית
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | אסלאם |
| זרם |
אסלאם שיעי  |
| מקור השם |
ג'עפר א-צאדק |
| מייסד | ג'עפר א-צאדק |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | דרום עיראק, באזרבייג'ן ובאזורים השיעיים בהודו ובאפגניסטן, והיא האסכולה ההלכתית הרשמית באיראן. |
 | |
| העולם המוסלמי; תפוצת האסכולה הג'עפרית מסומנת בזהב | |
  | |
האסכולה הג'עפרית (בערבית: المذهب الجعفري, בתעתיק עברי: אלמד'הב אלג'עפרי) היא האסכולה ההלכתית הנפוצה ביותר בקרב השיעים בעולם. האסכולה קרויה על שמו של האימאם השיעי ג'עפר א-צאדק אשר מת ונקבר בעיר מדינה בשנת 765.
השיעים מקפידים לקרוא לה גם בשם אסכולת משפחת הנביא (מד'הב אהל אל-בית) כדי להבדיל אותה מן האסכולות ההלכתיות של הסונה והיות שהם מייחסים את ההלכה השיעית לאימאמים שהם צאצאי הנביא מוחמד. בניגוד לסונים, האסכולה אינה מכירה בסמכות קיאס (אנ') (היקש) כאשר היא מפרשת את המסורות הדתיות, ומסתמכת בעיקר על פסיקות הלכתיות שהתחברו על ידי האימאמים השיעים שלדעתם הם חסינים מטעויות ופועלים מתוך השראה אלוהית. על מנת להתאים את האסכולה לשינויים החברתיים וההיסטוריים בעקבות היעלמות האימאם האחרון, אימצה האסכולה את המנהג כשיטה משפטית כדי להתאים את החוקים הישנים למנהגים הרווחים אצל השיעים באותה תקופה.
המעצב העיקרי של האסכולה הג'עפרית לאחר סיום תקופת האימאמים השיעים היה אבו ג'עפר א-טוסי (ابو جعفر الطوسي), שפעל במאה ה-11 בעיר נג'ף. א-טוסי היה חכם הלכה מן האסכולה השאפעית הסונית, שעבר לאסכולה הג'עפרית השיעית. א-טוסי אימץ שיטות משפטיות רבות שרווחו באסכולה הקודמת שלו, וכך הפכה האסכולה הג'עפרית להיות האסכולה הדומה ביותר לאסכולה השאפעית בקרב הסונים. כיום, מטעמים פוליטיים, מנצל המשטר האיראני את הדמיון הזה בין שתי האסכולות על מנת להציג את האסכולה הג'עפרית כאסכולה החמישית באסלאם, בנוסף לארבע האסכולות של הסונה, על מנת לקרב את האידאולוגיה האיראנית לסונים, שהם הרוב בעולם המוסלמי.
האסכולה נפוצה בעיקר בקרב המוסלמים השיעים בדרום עיראק, באזרבייג'ן ובאזורים השיעיים בהודו ובאפגניסטן, והיא האסכולה ההלכתית הרשמית באיראן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
